בשנת 2001 סגרתי את מקום התצוגה ברחוב שבזי 38 על מנת להתרחק מכללי הייצוג של קוביית התערוכות הלבנה ולפעול בקהילה בתנאים של אוצרות ללא קירות. בהודעה על סגירת המקום נאמר, "לאורך שנים שימשו אותי הגלריה ומקומות תצוגה אחרים כזירה טבעית של פעילות אוצרותית. עם התפתחות עבודתי מהצגה של אמנים ועבודות אמנות אל תהליכי עבודה שמקורם במצבים חברתיים ותרבותיים החריף הניגוד שחשתי בין מוסד הגלריה לבין עבודת האוצרות. הבסיס המוזיאוני שמתווה את מסגרות הייצוג, התרבות, הכלכלה והשייכות של הגלריה קובע דרך מסוימת של ביטוי. הדפוס המערבי שעיצב מסלול זה ואת ההקשר החברתי של פעילותו, חסר, לדעתי, מול מציאות רב קהילתית בסביבה מזרח תיכונית בה מצטלבות ומתעמתות קבוצות אוכלוסייה שונות. שיטה מוזיאולוגית בסביבה זו מבטאת סוג מגזרי של שייכות ומקשה על בניית שיח עקרוני ושווה בין קבוצות. הדגם המוזיאוני תוחם את הביטוי האוצרותי במסגרת הקובייה הלבנה ואינו מותיר מקום להיווצרות שפה שמקומה מעבר לחלל התצוגה. התפתחות של מהלכי אוצרות נוספים חיונית בעיקר כשעוסקים באמנות עכשווית ובאמנות כמקום לבחינת ולשינוי דפוסי מחשבה והתבוננות. בשנים הבאות אעסוק בהגדרה ובהתנסות בסוגים שונים של ביטוי אוצרותי. אלה יתבססו על הניסיון של מעורבות בארגונים חברתיים (הקשת הדמוקרטית המזרחית וארגון הלה), מהעיסוק באמנות בהוראה (הסדנה לאמנות ברמת אליהו וביבנה) ומתהליכי אוצרות שהתרחשו בגלריה בשנים האחרונות."

 במשך שלוש שנים, בין 2002 - 2005, נערך מטעם הגלריה באום אל פאחם תהליך של עיצוב סביבה בעיר בהנחייתי. אדריכלים ואמנים נפגשו עם תושבים בשכונות העיר ויחד תכננו סביבות ציבוריות באזור מגוריהם. בתום התהליך יצא לאור מדריך סיור בעיר אום אל פאחם.

מראשית העשור פיתחתי בסדנא לאמנות רמת-אליהו את תפיסת בית הספר כקמפוס תרבותי שנוסתה במספר בתי ספר. התפיסה רואה את בית הספר כמרחב קהילה בו נערכת ההתנסות האישית והחברתית הראשונה ביצירת רעיונות ואת האמנות ככלי שמדמה את המנעד הרחב של היווצרותם וייצוגם. הילדים, סגל ההוראה, ההורים, הקהילה, הסביבה ותולדות התרבות שותפים להתפתחות הנמשכת של רעיונות שמשלבים בין תוכן, יצירה וייצוג בכלל תחומי ההוראה.

ב-2007 וב-2008 אצרתי את עדות מקומית, תערוכת צילום העיתונות והתיעוד השנתית, והשתלבתי כחבר במערכת התערוכה.

בסוף העשור הצטרפתי לוועד המנהל של ארגון הל"ה לשוויון בחינוך בשכונות, בעיירות הפיתוח ובישובים הערבים.