משנת 2009 ועד 2012 נערכו בהנחיית עדות מקומית בסיוע מרכז פרס לשלום ארבע השתלמויות, Frames of Reality, לצלמי תיעוד פלסטינים וישראלים. השתתפתי בארגון תכנית ההשתלמות ובמפגשיה ובשנים 2010 – 2012 אצרתי את התערוכות וערכתי את הספרים של ההשתלמות. פעילות זו נערכה במסגרת חברותי במערכת עדות מקומית שהחלה ב-2009 ונמשכת עד היום. במערכת עדות מקומית שותפים אוצרי התערוכה לשעבר והיא עוקבת אחר התפתחות טכנולוגיית התקשורת והצילום והשפעתם על צילום התיעוד מבחינה מקצועית, אתית ותרבותית. שינויים אלה מעצבים את ניסוח התחומים בתערוכה, את כלליה, ואת מקומה של יצירת צילום התיעוד בשדה האמנות. המערכת שומרת על רציפות מקצועית, מלווה את חבר השיפוט והאוצרות שמתחלפים אחת לשנתיים ומקדמת את המעמד

התרבותי של צילום התיעוד. החברות במערכת עדות מקומית מאפשרת לי לפעול לצד תהליך האוצרות על בסיס שותפות והידברות עם האוצרים, צוות השיפוט וצוות הפקת התערוכה.

FRAMES OF REALITY ,2012

עטא : כצלם עיתונות העבודה שלי מתרחשת תוך כדי מלחמה פנימית, מה נכון ובלתי נכון לעשות בעת העבודה העיתונאית. האישיות של צלם העיתונות מפוצלת בין מה שברצונו לבטא לבין מה שהמציאות מכתיבה לו. בין צילום העיתונות ובין האפשרות לספר סיפור. הרבה צלמים מרגישים רע מפני שהם חייבים לצלם צילומים שאינם אוהבים לצלם ולהגיע למקומות שאינם רוצים להיות בהם. אתה נשלח עם ציוד הצילום שלך למקום ועליך להיות ממושמע, להתייצב ולצלם שם. בתור צלם עיתונות, אם אתה לא אוהב את מה שאתה נשלח לצלם אפשרות היצירה מצומצמת. לפעמים זה מגיע לכדי מצב של תסכול.

אדי: אתה גם לא יכול להיות יצירתי כשאתה צריך לצלם כל כך הרבה דברים במשך שבוע ובעצם כל הזמן.  אתה לא יוצר יצירות כמו אמן אחר.


עטא: בצילומים, כשעלי לצלם דמות ציבורית, אני מרגיש שאינני עצמי, לא מצליח להתחבר, משהו כאילו חובט בי.


דורון: בעריכת כתבות חדשות בטלוויזיה אני נמצא במקום דומה. בכל זאת, כמו תמיד, מדובר ברצון אישי. אתה יכול לצלם את הפוליטיקאי מזווית שרק אתה תיצור, שאתה רוצה ולפי אג'נדת הצילום
שמתאימה לך. אתה מסוגל להכניס את עצמך לכל תמונה שאתה יוצר.
אדי: במשימה עיתונאית אני מצלם את מה שמתבקש אבל גם דברים נוספים אותם אציג פעם כאמירה
אישית. לא כולם ערוכים או בנויים לכך.


עטא: זה בדיוק פיצול האישיות עליו אני מדבר אשר חייב להתקיים. ההתלבטות שלי מתחילה ברגע שאני מקבל הודעה לצאת למשימה.

מחוץ למסגרת

שיחה עם אדי גרלד, עטא עוויסאת ודורון סלומונס

מנחי הסדנה frames of reality

2012

 
עדות מקומית, 2015

"צילום התיעוד והעיתונות נתפס לרוב כפריפריה רחוקה מליבת היצירה של עולם האמנות. המחויבות החברתית וההפצה התקשורתית פוגמים כביכול בעצמאות האמנותית. בשל כך מעניין לבחון את מרכיבי המעורבות של הצילום התיעודי: היומיום, השיטוט, המידיות, המחויבות החברתית, ההידברות וההפצה, כאשר הם מופיעים דווקא כטענה בסדר הדיון האמנותי.

יצירת האמנות המופשטת מוכרת כאחד המהלכים העיקריים של האמנות המודרנית. המופשט שחרר את התמונה מתיאור ואשליה, וחיבר את הציור עם יסודות הדו ממד הבסיסיים שלו: משטח הבד, הצורה והצבע. המופשט שאף לאמנות לשם אמנות, אמנות טהורה שנובעת מסגולות המדיום שלה"...

מתוך המאמר

התיעודי שבאמנותי

עמי שטייניץ

2015