תנועת השנה ה-21 קמה ביוני 1987 במלאות 20 שנים לכיבוש. המעבר של אש"ף לטוניס כתוצאה ממלחמת לבנון הראשונה דחק את נושא ההתנחלויות והכיבוש לשוליים אך בדצמבר 1987 פרצה האינתיפאדה הראשונה. השנה ה-21 פעלה למען ההכרה של ישראל באש"ף כארגון המייצג של העם הפלסטיני.במסגרת זו נערכו מפגשי בית עם אינטלקטואלים פלסטינים. גור הוברמן יזם את המפגשים בהם השתתפתי כמנחה וכשעזב לארצות הברית ריכזתי את הפעילות עד פרוץ מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991. נאוה אייזן, חגית גור זיו ורביבה רגב, השתתפו בארגון ובהנחיית חוגי הבית שנערכו מדי שבת. מהצד הפלסטיני השתתפו סמיר חוליילה, נביל קסיס, סועד אמרי, ממדוך אל עקר, סלים תמרי, דאוד כותאב ואחרים.

המפגשים שנערכו במהלך התקופה הקשה של האינתיפאדה התרחשו במקביל לפעילות בסדנא לאמנות ביבנה והנחיית שיעור הגלריה בקלישר 5. התנסות משולבת זו חידדה את משמעות חסרונן של התרבות הערבית ומורשת היהודים יוצאי מדינות ערב והאסלאם מהמשוואה המדינית, את חיוניותם לניסוח פני החברה בישראל ומקומה התרבותי במזרח התיכון ואת האחריות הקהילתית של האמנות.