בית הספר כקמפוס תרבותי
תפיסת בית הספר כקמפוס תרבותי התפתחה בראשית שנות ה-2000 בעקבות ההשתלמות, גלריה ואוצרות בבית הספר שנערכה בשנות התשעים מטעם הסדנא לאמנות רמת אליהו.
המעמד המוחלש של האמנות כתחום הוראה אינו נותן מענה להתפתחות המהירה ולנגישות המקוונת של כלי יצירה כמו צילום, וידאו, תקשורת חזותית ומוזיקה ואינו ממחיש את הקשר המבני בין תוכן, אורח יצירתו, ואופני ההצגה שלו. בית הספר הוא מרחב קהילתי בו נערכת ההתנסות האישית והחברתית הראשונה בניסוח של רעיונות, ההכרות עם כלי היצירה והייצוג שלהם, והבנת מעמדם הערכי והתרבותי. הילדים, סגל ההוראה, ההורים, הקהילה, הסביבה ותולדות התרבות שותפים ליצירת אמנות הרעיון שקושרת בין תוכן, יצירה וייצוג בכלל תחומי החיים וההוראה. התפיסה נוסתה בבתי הספר ביאליק ורוגוזין בתל-אביב, אלונים, זבולון המר ואיתמר בראשון לציון ובית הספר בן צבי ברחובות.
..."תפיסת בית הספר כקמפוס תרבותי מבקשת להביא למודעות את מעמד בית הספר כמקור תרבות וכמקום לייצוג תכני לימוד המבטאים את חיי הקהילה והסביבה. התפיסה מציעה סדרה של תהליכי יצירה ותצוגה המציבים את השפה החזותית כמרכיב עיוני ויצירתי של תוכנית הלימודים אשר לפיה עוסקים הילדים בתלת ממד, נוגעים בחומרים, חשים את המרחב, מכילים דימויים ודמיון, מבטאים את תרבות המקום ויוצרים שיח בין תרבויות. בבית הספר כקמפוס תרבותי מתנסים הילדים בחוויית היצירה והייצוג, לומדים בעידן של תקשורת עתירת דימויים לקרוא ולהתמצא בביטויים חזותיים, ומקדישים מקום לסוגים שונים של אינטליגנציה, רגשות וחושים"...
..."דמיון ויצירתיות אינן תכונות המשרתות אמנים בלבד. מבחינה אישית הדמיון הוא יצירת האמנות של העצמי, והאפשרות לדמיין מרכיבה תבנית שעל בית הספר להנחיל כחלק מהיכולת להקנות תבנית אינטלקטואלית"...
מתוך המאמר
הסדנא לאמנות רמת-אליהו ורעיון בית הספר כקמפוס תרבותי
עמי שטייניץ
2003
שלושים שנה לסדנה ברמת אליהו
טקסטים שנכתבו לתערוכות ציון שלושים שנה לסדנא ברמת אליהו :