מקום תצוגה | 1990-1992
תערוכת הפתיחה, ינואר 90
בילו בליך, ברקת בן יעקב, שוקה גלוטמן, צבי הראל, חנן דה לנגה, קרן ויינר, דורית יעקובי, שי לחובר, ישראל רבינוביץ, יעל רייזנר
"ביום שני ה-1.1.1990 בשעה 20:00 תיפתח ברחוב שבזי 38, גלריה חדשה לאמנות עכשווית. הגלריה תציג את תחומי היצירה החזותית: אדריכלות, עיצוב, פיסול, ציור וצילום. במקום יערכו תערוכות יחיד של אמנים בתחומים השונים ותערוכות נושא שיעסקו בשאלות היסטוריות ועכשוויות מתולדות האמנות הישראלית.
הגלריה משמשת חלל עבודה, מוקד להתנסות אוצרותית ולעיסוק בבעיות אמנותיות ספציפיות ובינתחומיות. הגלריה מתוכננת לפעול ללא תלות במסחר ובמכירות, מקום המתמקד בפעילות אמנותית ניסיונית.
תערוכת הפתיחה באה להדגיש את כיוון המחשבה והעבודה המתוכנן. בתערוכה מציגים אדריכלים, מעצבים, צלמים, ואמנים פלסטיים".
טקסט התערוכה
סימנים פוליטיים,אפריל 90
מיכה אולמן, דגנית ברסט, ציבי גבע, יאיר גרבוז, משה גרשוני, דוד טרטקובר, פנחס כהן גן, מיכל נאמן, דוד ריב, יגאל תומרקין
..."המרחק הכרונולוגי שנקבע בתערוכה הנוכחית נועד לבדוק את הרלבנטיות המוסרית של תפיסה מעורבת. בין השנים 1967 – 1982 חל מפנה ונורמות ערכיות שהנחו את ישראל בשנותיה הראשונות השתנות. מלחמת לבנון והאינתיפאדה משקפות באופן מעשי תהליך, שראשיתו בניסיון לכוף על החברה בארץ את תפיסת ארץ ישראל השלמה. האשליה שטופחה, והפער בחברה הישראלית בין מציאות לאידאולוגיה מבוטאים באירועים ובמצבים אקטואליים המתורגמים בעבודות האמנות לסימנים חושפים, מבקרים ומבשרים. טווח הזמן מדגיש את רמת התהליך ואת המשקל הסגולי הנודע להטמעתם ולעוצמתם של ערכים חברתיים במסגרת היצירה האמנותית."
מתוך טקסט התערוכה
חנן דה לנגה - עבודות עיצוב, אוקטובר 90
..."המכתביות בנויות בקומפוזיציה א-סימטרית, המציגה אובייקטים שלכאורה אינם ניתנים לשימוש. למעשה, מערך השימושים אובייקטים אלו מורכב ומחושב. העיצוב מעניק עצמאות לאובייקט בסביבתו החומרית והאנושית. מבחינה פונקציונלית משלב העיצוב שיקולי צורה, שימוש ותפקוד, אולם מעניק לצורה ולמציאות הצורנית במסגרתה יתקיים האובייקט. המכתביות מהוות את הציר הסימטרי "המדביק" את מרכיביה. כאשר האדם נעדר מתפקד האובייקט בא-סימטריות ביחס לסביבתו. זהו ניסיון לביטול היררכיה שגרתית של הגדרת הפונקציה ולהענקת משמעות חזותית ותכנית לאובייקט בזמן העדר. ניסיון לייחס לזמן הריק בו פועל האובייקט משמעות עיצובית עצמאית ולהעניק לו אוטונומיה קיומית. ניסיון לקלף את מסגרת הזמן הנגטיבי וליצור מעברים חזותיים ממצב שימושי למצב בלתי שימושי"...
מתוך טקסט התערוכה
מעבר לקו - צילומי עיתונות מהאינתיפאדה ,דצמבר 91
ג'ים הולנדר, ולטר צדק, מנחם כהנא, אלכס ליבק, סוון נקסטרנד, שלמה ערד
..."החיץ המפריד בין החברה הישראלית לבין החברה הפלשתינית מסומן באמצעות הקו הירוק. חציית הקו מחייבת כל אחד מהצדדים לשנות צורת התנהגות, לנקוט כללי זהירות. ההתקוממות הפלסטינית העמיקה את הנתק בין הצדדים והחריפה את הפער בין מצב הכובש למצב הנכבש. קו ההפרדה המשורטט נותר פתוח אך האוכלוסיות התרחקו והתבדלו. הקו הירוק וחצייתו מסמלים את המצב הפיזי והחברתי המיוחד בו נתונים צלמי העיתונות המוצבים בישראל. המרחקים הגיאוגרפיים הקצרים והמעברים הנשנים מסביבה מתקוממת אל סביבה מתוקנת מכילים את ההקשר במסגרתו הם פועלים. חציית הקו איננו צעד פיזי לבד, אלא מעבר בין שדות פסיכולוגיים עוינים המחייבים את צלם העיתונות לכרוך את פעולת הדיווח עם התבוננות ערכית"...
מתוך טקסט התערוכה