top of page

מארג האמנות | תיאטרון יפו

תיאטרון יפו מפעיל באולם המבואה גלריה. משנת 2015 אצרתי שם תערוכות של אמניות ואמנים פלסטינים.

הציגו: עמר יונס, אוסמה סעיד, חנאן אבו חוסיין, עטא עוויסאת, ג'מילה אבו סוויי.

במצבים פוליטיים קשים, אינתיפאדת הסכינים, ובמקומות תצוגה מיוחדים, תיאטרון יפו הערבי עברי, אוצרות רגילה משרתת אמירה חברתית.

"אוסאמה סעיד מביא אל ההתמודדות העכשווית את היסודות הקלסיים של אידאל היופי לצד העלילה האלימה של הטרגדיה. הוא משתמש במסד המיתי והאסתטי של ראשית התרבות לקריאת ערפל הקיום, הפליטות, הזרות, פשיטת הרגל, פשיטת העור, כריתת האיברים וניתוץ היצירות הנוכחיים"...

מתוך טקסט התערוכה  בין הקלעים

אוסאמה סעיד

"מרבית הצלמים שצמחו בחברה הפלסטינית ובמזרח התיכון צמחו בתנאים של סכסוך ועיקר עבודתם התפתחה מעבודת שטח לצד צלמים זרים. מספר הנשים המוסלמיות שעוסקות בצילום תיעודי עד כה היה מצומצם ביותר ומוגבל לצילומי חברת הנשים באירועים בהם אין גישה לצלמים בגלל ההפרדה בין נשים לגברים. רק צלמות בודדות שרדו את הקשיים שהחברה הערימה"...

מתוך טקסט התערוכה  תמונה מגדרית

ג'מילה אבו סוויי

"ניסיון השטח של עטא מתכנס למחשבות על ערך האמת של צילום התיעוד בעידן של היצף בדימויים אותן הוא מנחה כעת במסגרת סדנאות שמנסות להשפיע על תרבות הצילום בחברה הפלסטינית: "צלם שם לב לדברים שמתרחשים סביב ומחבר אותם לתמונה דוממת. בשעת הצילום הוא שומע את כול הרעשים, הקולות, הפעולות והתנועות שמתרחשים סביבו ואז משתיק אותם אל פריים בודד אחד"...

מתוך טקסט התערוכה  ימים אחרים

עטא עוויסאת

"אבו חוסיין עוסקת בנשיות ומיניות על מנת להבין כיצד נקבעות ומשתמרות המסורות שמובילות למקרי רצח מזעזעים וכיצד ניתן לחולל שינוי שימנע את התרחשותם. זהו עיסוק בטאבו שלא נהוג לדון בשברו ולהעמידו בסימן שאלה"...

מתוך טקסט התערוכה  להט השרף    الشرف

חנאן אבו חוסיין

bottom of page