מארג האמנותבית הספר כקמפוס תרבותי

תכנית ניסוי, בית-הספר הממלכתי יסודי בן-צבי, רחובות

שלב שני בפיתוח תפיסת בית הספר כקמפוס תרבותי החל בשנת 2010 במסגרת ניסוי שנערך בבית הספר הממלכתי יסודי "בן צבי" ברחובות. באמצעות "ספרי רעיונות" הורחבה ההתנסות שעורכים הילדים ביצירה אסוציאטיבית של מטפורות. הספרים נוספו לשיעורי המקצועות בכיתה כדי לשמש כספר סקיצות, פורטפוליו, שמקדים את שלב יצירת התערוכה. "ספר הרעיונות" הקנה מצע לביטויים מומצאים שנבעו מתוכן הלימודים אך התקשרו לעולמם, סביבת חייהם ודמיונם ומזמנים מרחב אמנותי לפעילות אסוציאטיבית מוגברת. אוסף העולמות והדימויים שפתחו הילדים ב"ספר הרעיונות" הוצג לכיתה בשיח עמיתים והורכב בסדנת אמנית בית הספר לתערוכה שהוצגה בגלריית בית הספר.

מצגת הסבר על התכנית להורי התלמידים, 13.2.11

ההתנסות המעשית העיקרית ברעיונות הקמפוס התרבותי התרחשה בבתי הספר בין השנים 2000 – 2004. תרגום ההתנסויות הללו לתוכניות בפועל דורש השקעה תקציבית שתאפשר הכשרת סגל ההוראה, פיתוח תכניות לימוד, הקמת סדנאות, רכישת ציוד וחומרים ותשלום שכר לאמני בית הספר. תקציבים אלה אינם בנמצא והשגתם דורשת סנגור ציבורי מעמיק וממושך. 

בראשית 2010 גיבש בית הספר הממלכתי יסודי בן צבי ברחובות תכנית ניסוי על בסיס רעיון בית הספר כקמפוס תרבותי. ב-2010, במסגרת השתלמות של קבוצת הורים מטעם ארגון הלה אצרו ההורים יוצאי אתיופיה, חברי עמותת אדיס זמן, תערוכה חפצי מורשת ומשלים שהביאו מהבית. התכנים שביטויי תרבות אלה מביעים יכולים להשתלב בהוראת המקצועות השונים בבית הספר.

באותה שנה לימדתי את רעיונות בית הספר כקמפוס תרבותי במדרשה למורים לאמנות בבית ברל וב-2012 הצטרפתי לקבוצת מחקר שעסקה בחינוך לאמנות מטעם סמינר הקיבוצים. ביוני 2014 פרשתי, אחרי למעלה משלושים שנות עבודה, מהסדנא לאמנות. גיל גורן פרש עוד קודם מתפקיד המנהל. העירייה קצצה בתקציב הסדנא ושליחותה החברתית נפגעה. 

כאשר נדמה היה כי רעיונות בית הספר כקמפוס תרבותי סיימו את דרכם נוצר ב-2014 קשר עם חברי תנועת תרבות שפועלים אמנותית וחינוכית בקרב נוער וקהל בפריפריה. חברי תנועת תרבות מפעילים תכנית שנקראת, אמני בית ספר, מודל ניסויי לשילוב אמנים ואמנות בבית הספר, ואני מקיים קשר רצוף עם חברי התנועה שפועלים בבתי ספר בעפולה. 

 
המדרשה למורים לאמנות, בית ברל

ב-2010, במקביל להתפתחות רעיון בית הספר כקמפוס תרבותי בתכנית הניסוי של בית הספר היסודי בן-צבי ברחובות, לימדתי את הרעיון שני סמסטרים במדרשה למורים לאמנות בבית ברל. התכנית נערכה בהשתתפות בית הספר הממלכתי יסודי בן גוריון והממלכתי דתי חב"ד בכפר סבא ובית הספר היסודי א-זהרא בטירה. התכנית כללה שלושה שלבים: צילום של דיוקן אישי ועבודת ציור על הדיוקן, שילוב של הדיוקנאות המעובדים בהמצאה של משחק בו משולבות יצירות מתולדות האמנות והכנת תערוכה על פי תחום הוראה בבית הספר בשילוב הדיוקנאות. כל אחת מקבוצות הסטודנטים שפעלה בבתי הספר השונים את התהליך בתערוכה שהוצגה בקמפוס המדרשה.

..."השיחה עם רחלי לוי, המנהלת, ושרה, המורה לאמנות, העידה על מצב הוראת האמנות והצביעה על כיוונים נדרשים וחיוניים של התפתחותו. האם האמנות צריכה להמשיך כתחום הוראה נפרד לצד מקצועות אחרים? האם אמן או אמנית בבית הספר הם מנחי תרבות של כלל בית הספר? האם ניתן לקיים את הוראת האמנות, הנחיית התרבות ועיצוב הסביבה הלימודית במהלך משולב או מדובר באפשרות בלתי סבירה"?

 
אדיס זמן וארגון הל"ה, שכונה ו' באשדוד

..."המתאם הגבוה בין הישגים בבחינות המיצ"ב לפרופיל הכלכלי-חברתי האמיד של בית הספר והיישוב בו הוא נמצא, מעיד שרק חלק קטן מהתלמידים זוכה להזדמנות להצליח. אמון משמעו לימוד שמצמצם פערים, שמעניק שוויון הזדמנויות לדל שבתלמידים. אמון פירושו לימוד בעל ערך לילדים, למשפחה, לקהילה ולסביבה. אמון הוא יום לימודים ארוך, קבוצות לימוד קטנות ותשומת לב אישית, מורות ומורים יצירתיים מתוגמלים בעלי הכשרה פדגוגית גבוהה, מעבדות, סדנאות, ייצוג תרבותי נאות וחילופי ידע עם בתי ספר אחרים.

אמון כרוך בהשקעה רצינית ואינו נרכש באמצעות מבחני סטנדרט זולים שנערכים בכיתות הצפופות ביותר מבין מדינות ה-OECD"...

מתוך פדגוגיה אמינה

עמי שטייניץ

פורסם לראשונה באתר העוקץ,

2013

במסגרת השתלמות הורים מטעם ארגון הלה בשכונה ו' באשדוד, ליוויתי יצירה של תערוכת חפצים, חידות, סיפורים, מוסיקה ותנועות מחול שארגנו הורים יוצאי אתיופיה. איסוף, תיעוד והצגה של פריטי תרבות חושף נכסים שאצורים אצל חברי הקהילה ומנציח אותם. עמותת אדיס זמן (הקול שלנו) נוסדה על ידי קבוצה מקהילת יוצאי יהדות אתיופיה ברובע ג' באשדוד במטרה להעצים את המעורבות החברתית של יוצאי הקהילה. חפצי תרבות שמציגים הורים יכולים לשמש את תחומי הלימוד השונים, להצטרף כמקורות השראה לשדה התרבות הכולל ולחזק את תחושת השייכות של הילדים. התערוכה מדגימה את אחת הדרכים בה מעורבות הורים יכולה לתרום לתוכנית הלימודים ולחיי קהילת בית הספר. החברות בוועד המנהל של ארגון הלה למען החינוך מאפשרת שותפות מגוונת בתחומים השונים של מעורבות הורים בשכונות, בעיירות הפיתוח ובישובים הערביים. קיים פער בין ערכי חוק חינוך חובה חינם למציאות בשטח. להורים מקום חיוני ביצירת שותפות פדגוגית של הילדים, סגל ההוראה והרשויות.

דף מקטלוג התערוכה חפץ, סיפור, תמונה

אשדוד 2011

 
תנועת תרבות

משנת 2011 לא נערכה עוד התנסות בתפיסת בית הספר כקמפוס תרבותי אך לאחר שעזבתי את הסדנא ברמת אליהו נוצר קשר עם חברי תנועת תרבות שפועלים בבתי ספר ובקהילה בפריפריה. התנועה מפעילה במספר בתי ספר בעפולה ובערים נוספות תכנית שנקראת: אמני בית ספר, מודל ניסויי לשילוב אמנים ואמנות בבית הספר. אנחנו נפגשים מעת לעת להחליף דעות על אמנות בהוראה ובחברה.

..."קיימת סתירה פנימית בהוראה. האמנות היא תחום מוחלש בבתי הספר אך יצירתיות נחשבת לחיונית ביותר. בבית הספר אין סביבת לימוד ראויה ליצירתיות. נעדרים ממנה כלי אמנות ותרבות שמקנים את האמצעים העיקריים להתנסות בה. זה חסר וזה אינו נהנה. עיקר ההוראה מתרחשת עדיין בכיתה בין דובר למקשיבים, באורח מילולי, דו ממדי, לינארי, הרצאתי, בשירות צבירת ידע מדיד ונבחן"...

..."אמנות היא המכלול התרבותי של יצירתיות בהוראה, של אלתור מול הכתבה, חשיבה אחרת, התנסות, מקוריות והמצאה. האמנות אינה עוד תחום מקצוע. אמנים עכשוויים פועלים בקמפוס התרבותי של בית הספר כמנחי תרבות יחד עם סגל ההוראה"...

אמנות הרעיון – אמנות כמכלול

עמי שטייניץ 

מתוך דברים שנישאו ביום עיון של תנועת תרבות

עפולה 2016

 
קבוצת מחקר בסמינר הקיבוצים

..."אף על פי שהאמנויות מוערכות כנכס תרבותי, הן אינן מקבלות חשיבות חינוכית ראויה ואינן נחשבות לתחום משפיע. שיטות הוראה מקובלות נוטות לטובת הפרדיגמה הלוגית-מדעית של התמודדות עם המציאות באורח שמונע השתתפות של התלמידים ביצירה של מהלכים תרבותיים. חיסרון זה אינו מצטמצם לפגיעה בהשכלה הנוגעת ליצירות תרבות, אלא משפיע על עתידם של התלמידים בחיי היום יום.

אפלנד טוען כי ייתכן שבין המלמדים אמנות יש מי שנוח לו עם תפיסתה כתחום השוכן במקום מעורפל של תחושות ורגשות ואינו חלק מתחומי החשיבה. כיוון שהאמנות אינה מקבלת יחס רציני כתחום המעודד התפתחות אינטלקטואלית, יש למורות ולמורים לאמנות דרגת חופש שאינה קיימת במקצועות אחרים. אולם המחיר של חופש זה הוא בידול משאר מרכיבי הלימוד. על פער זה מבקשת תפיסת בית הספר כקמפוס תרבותי לגשר. האמנות אינה יכולה להמשיך להיות בשולי ההוראה. לימודי אמנות המתמקדים ביצירה בחומרים, בהכרת יצירות אמנות ובאוריינות חזותית ללא קשר לידע שנוצר בבית הספר ולחיי התלמידים בהקשרים אחרים יותיר את האמנות במקומה הנבדל ולא יגע במשמעות התרבותית של יצירה חברתית (Efland, 2002: 2-22)."

מתוך אמנות הרעיון

עמי שטייניץ

2015

תחום הוראת אמנות והקשר בין חינוך לאמנות אינם נמצאים במרכז העניין הפדגוגי והציבורי. בשנת 2011 ארגן בית הספר לאמנויות של סמינר הקיבוצים קבוצת מחקר שהוקדשה לחינוך לאמנות אותה ריכז ד"ר שי פרוגל. הקבוצה קיימה פעילות לימודית-עיונית שנועדה להוביל לכתיבת מאמרים על ידי המשתתפים ולפרסומם בקובץ מיוחד. במהלך המפגשים הציגו חברי הקבוצה את רעיונותיהם ואת הצעת המאמר שלהם לקובץ. הצגתי את ההתנסויות בתפיסת בית הספר כקמפוס תרבותי. המאמר שנכתב לקובץ, אמנות הרעיון, מציג את בית הספר כמרחב קהילה בו נערכת ההתנסות האישית והחברתית הראשונה ביצירת רעיונות ואת האמנות כשפת הביטוי הייצוג שלהם.

תיעוד מן הסמינר:

קול קורא להשתתפות בסמינר מחקר

פדגוגיה תרבותית - דף הנחיות למשימה בסמינר